את אורן זוננשטיין פגשנו לשיחה ספונטנית ומרתקת, שברגע נהפכה לראיון מקסים ומעניין. דיברנו על האתגרים המקצועיים, ועל האתגר הספיצפי שלו בפרויקט החדש שמנהל, היכרות רבת השנים עם קבוצת מפטגון וכיצד לאחר 19 שנות עבודה במקום עבדותו הקודם, החליט להגיע אלינו (זכינו!).
קריאה נעימה!
ספר לנו על הרקע התעסוקתי שלך
"מיד אחרי השירות הצבאי, נרשמתי ללימודי תקשורת במכללה למנהל, חיכיתי בציפייה לתחילת הלימודים שהיו אמורים להתחיל לאחר חצי שנה מיום ההרשמה.
בינתיים הלכתי לחברות כוח אדם כדי שימצאו לי עבודה, חברת MANPOWER מצאה לי עבודה זמנית בחברת AIR PRODUCTS עבור פרויקט ההקמה באינטל, בתפקיד טכנאי כללי.
במשך שלושה חודשים עבדתי כטכנאי, מנהל העבודה ראה את הפוטנציאל והציע לי להצטרף לחברה, אבל ביקש שבשלב הזה לא אצא ללימודים, אליהם נרשמתי, ואני הסכמתי.
עם הזמן קודמתי מתפקיד שטח לתפקיד מנהל פרויקטים – בשלב זה החברה דרשה ממני לצאת לתואר ראשון, החלטתי לצאת לתואר ראשון בנושא שמעניין אותי, מנהל ומדיניות ציבורית.
ב- AIR PRODACTS עבדתי עד שנת 2016."
כיצד הגעת לקבוצת מפטגון?
"את מפטגון אני מכיר המון שנים, עוד מהתקופה שקראו לחברה KMI, עבדנו בפרויקטים משותפים, בעיקר באינטל.
ההחלטה לעזוב את AIR PRODUCTS, אחרי 19 שנות עבודה, הגיעה לאחר התלבטות של מספר חודשים. החברה עברה שינויים פנים ארגוניים רבים, אשר בשלב מסויים פחות התאימו לי מבחינה מקצועית. פניתי לתומר הררי – מנכ"ל קבוצת מפטגון, ולארז הררי – סמנכ"ל הפיתוח העסקי בקבוצת מפטגון ואמרתי להם שאני מעוניין להצטרף לשורותיהם. השאר היסטוריה."
איך חווית את המעבר בין החברות?
"המעבר היה די חלק.
גוייסתי למפטגון במטרה למלא תפקיד של מנהל פרויקטים וגם לפתח נושאים הקשורים בפיתוח העסקי של החברה.
דוגמא לכך היא הקנייה של חברת SEMPA הגרמנית. עזרתי, מאחורי הקלעים, במטרה לבדוק את ההתקשרות המקצועיות שלה."
ואיך תתאר את תפקידך במפטגון, כיום?
"עם תחילת עבודתי במפטגון, השתלבתי בחטיבת המיקרואלקטרוניקה, אותה מנהל אלי אסיף. הצטרפתי במטרה לעזור בפרויקט אינטל. שנתיים מאוחר יותר, התפנה תקן בחטיבת הביצוע כמנהל פרויקטים. במסגרת תפקידי, אני אחראי על ביצועי הפרויקט מתחילתו ועד סופו, כולל מצבת כוח האדם בשטח, בדיקה ועמידה בלוחות זמנים, הזמנות רכש וציוד, התנהלות ישירה מול הלקוח, מענה לצרכיו, העלאת בעיות ופתרונות ועוד."
מה היה האתגר המשמעותי ביותר במסגרת תפקידך?
"ביצעתי מספר פרויקטים מעניינים, יש שני פרויקטים משמעותיים מאוד מבחינתי:
הראשון הוא פרויקט שאנחנו עדיין בעיצומו – העברת מפעל "טבעול", מקיבוץ לוחמי הגטאות לקריית גת.
אנחנו מקימים את כל מערכי תשתיות הצנרת במפעל, שמנים, מים חמים, קרים ועוד. המטרה: שכל הצנרות יגיעו למכונה שתייצר את המוצר הסופי. התשתיות במבנה החדש נשענות על התשתיות של מפעל צבר ובמבה, מה שהופך את הפרויקט למורכב יותר.
המורכבות בפרויקט הזה, ברמה האישית שלי, היא שמדובר במפעל מזון, ולא מפעל מיקרואלקטרוניקה – שזהו אזור הנוחות שלי.
הפרויקט המאתגר הנוסף שאני נזכר בו, היה תכנון, ייצור והתקנה של מערכת מים, עבור חברה בטחונית ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור אמצעי לחימה.
הפרויקט כלל שילוב של מספר חטיבות בקבוצת מפטגון – הנדסה שהיתה אחראית על התכנון, ייצור במפעל הייצור בקרית גת וההתקנה בשטח שבוצעה ע"י חטיבת הביצוע. נדרשנו לעמוד בלוחות זמנים מאוד צפופים, במקום ארבעה וחצי ימים, הקדמנו את הפרויקט בצורה משביעה רצון, לשלושה ימים.
ברגע כזה מבינים את העוצמות של קבוצת מפטגון. היינו צריכים להשתמש בהרבה משאבים על מנת לעמוד בפרויקט וכולם נרתמו לטובתו."
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני רואה את עצמי במפטגון לעוד שנים רבות.
ישנה פתיחות לתהליכים חדשים, אני אוהב את דרך החשיבה של מפטגון, ההתפתחות של מפטגון היא מופלאה.
מעבר לזה, למרות שהחברה צמחה וגדלה מבחינת ההון האנושי, עדיין מרגישים את האווירה המשפחתית והחמה בחברה.
אני עובד חמש שנים במפטגון והרבה פעמים אני אומר לעצמי, איך לא עשיתי זאת קודם."
נשאר לך זמן לתחביבים?
- אני מאוד אוהב לעשות ספורט, בין פעמיים לשלוש בשבוע, ואוהד מושבע של מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל
- פעיל ציבורי, כנציג מושב יד נתן במליאה של המועצה האזורית לכיש, כבר 13 שנים
- מתנדב במג"ב שיטור כפרי. בין פעם לפעמיים בחודש, אני יוצא לסיור לילי במטרה לשמור על המושב
ומוטו לחיים?
"חיה כאילו אין מחר"
