את הראיון עם יוסי סוסיה ערכנו בספונטניות, במהלך ביקור בפרויקט TOWER מגדל העמק. יוסי הצטרף לקבוצת מפטגון כבר בגיל צעיר מאוד. אבא שלו, בבר סויסה – מנהל אתר בקבוצת מפטגון, דאג להביא אותו במהלך החופש הגדול לעבודה בריתוכים. יוסי סיפר לנו על תפקידו הראשון בחברה ועל הדרך בה התקדם בסולם הדרגות, סוד ההצלחה של מפטגון בנוכחתה רבת השנים בפרויקט TOWER והפרויקט שזכור לו במיוחד.
קריאה נעימה!
יוסי, ספר לנו כיצד הגעת לקבוצת מפטגון?
"הגעתי למפטגון כבר מגיל מאוד צעיר, 14, כשהחברה נקראה "מימד טכנולוגיות". הייתי חלק מהחברה, בכל שלבי המכירה והקנייה שלה, עד שחזרה לניהולם ובעלותם של משפחת הררי.
אבא שלי, בבר סוויסה – מנהל אתר בקבוצת מפטגון, היה מביא אותי בכל חופש גדול, לעבודה. במקום לטייל עם חברים וללכת לים, למדתי לרתך. גם כיום, אני עובד איתו בשיתוף פעולה מלא, הוא לימד ועדיין מלמד אותי, אני מתייעץ איתו המון.
מאותה תקופה בעיקר זכורים לי העובדים הוותיקים של מפטגון, שלקחו אותי תחת חסותם ולימדו אותי את רזי העבודה, תחושת המשפחתיות והקרבה, כולם הכירו את כולם, זה העניק לי תחושה טובה ונעימה.
לאחר מכן התגייסתי לצבא וכשהשתחררתי ישר התחלתי לימודי הנדסאי תעשיה וניהול. כשסיימתי את הלימודים, חזרתי לעבוד בקבוצת מפטגון.
התפקיד הראשון שלי בחברה, היה בתור עובד שטח. אבא שלי לא ויתר לי והודיע לי שכדי להתקדם ולהתפתח בחברה ובחיים, אצטרך להתחיל מהשטח, הוא לא טעה, כך לאט לאט התקדמתי והתפתחתי.
כשהגעתי לגיל 30, רציתי לעשות שינוי, תוך כדי העבודה נרשמתי ללימודי משפטים. סיימתי את התואר בהצלחה, שקלתי לעסוק בתחום המשפטים אך מהר מאוד הבנתי שהייעוד שלי הוא להמשיך לעבוד ולהתפתח במפטגון.
מידי פעם יצאתי לפרויקטים נוספים, אבל הפרויקט העיקרי שלי הוא טאואר (Tower (semiconductor.
מה הוא האתגר המשמעותי במסגרת תפקידך?
"האתגר המשמעותי ביותר הוא לנהל אנשים.
את המקצוע תמיד אפשר ללמוד, אבל להבין את מחשבותיהם ורגשותיהם של האנשים זה אתגר גדול, כל אדם הוא עולם ומלואו עם מאוויים ואתגרים. לכוון, לדרבן, להקשיב ולפתור בעיות, אלו הדברים העיקריים שבתור מנהל, אני נדרש לתת להם את מרבית תשומת הלב".
איזה פרויקט אתה זוכר במיוחד?
"בעבר עשינו פרויקט גדול עבור "מחסני חמצן", החברה לקחה חלק מטאוור והקימה מתקן לייצור חנקן.
זה היה בזמנו, תחום פעילות חדש עבורי, טיפול בחומרים שונים, מערכות ומכונות שונות, מנופים והנפות של כלים, עבדנו בימים הכי חמים ביולי-אוגוסט, זה בהחלט היה מאתגר.
עד היום, כל פעם שאני עובר ליד המבנה, אני מתפאר ומתגאה שעמדנו בפרויקט הזה בהצלחה".
מהו, לדעתך, סוד ההצלחה של מפטגון בנוכחותה רבת השנים אצל לקוחות כדוגמת טאואר?
"אבא שלי, בבר, מאוד מוערך בעיני הלקוחות הרבים שלו בטאואר, הוא ממייסדי המקום, סומכים עליו ועלינו בעיניים עצומות, לכן אני לא מרשה לעצמי לזלזל ולעגל פינות, אלא לעשות עבודה מקצועית ויסודית".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
"תמיד יש הרצון להתקדם ולהשתדרג, אשמח שזה יהיה במפטגון".
יש תחביבים שאתה מטפח?
"בהיותי אבא ל-3 ילדים קטנים, לא תמיד יש זמן לתחביבים.
אבל כשאני מוצא את הזמן, אני יוצא לגלוש גלים, מנגן בגיטרה, מלחין וכותב שירים – כרגע הם בעיקר למגירה".
מה תאחל לחברה לשנים הבאות?
"שתמשיך לפרוח ולהתפתח, אני כל הזמן מתגאה מול החברים שלי על כמה החברה מתפתחת בארץ ובעולם. אני מעריך מאוד את העובדה שמפטגון דואגת כל הזמן להיות בעניינים ולהתקדם".
