"לפני כשנתיים עברתי מבת ים לקרית גת. עבדתי שנים כמזכירה ואחראית כוח אדם בחברת סיעוד וחיפשתי עבודה בתחום הזה.
מלשכת התעסוקה שלחו אותי לראיון בחברת Meptagon ובמהלך השיחה עם סופיה אלקובי ביטון, מנהלת משאבי אנוש, עלתה אפשרות להצטרף לקורס רתכות ייעודי לנשים.
כמובן, לא היה לי כל ידע או רקע בתחום, אבל חשבתי: "מקסימום אפרוש". לא היה אכפת לי לנסות והצטרפתי לקורס פיילוט, קורס צנרת ייעודי לנשים מטעם חברת מיקרואלטרוניקה גדולה בדרום.
הקורס נפתח עבור 5 נשים שהגיעו מחברות שונות ואני זכיתי להיות הנציגה היחידה מטעם Meptagon. במשך חודשיים למדנו כמה הנושא הזה מעניין ומורכב.
הקורס נמשך כחודשיים ובסופו, רק אני נשארתי. כל הבנות האחרות פרשו. בחיים לא חשבתי שאהיה רתכית או אעסוק בתחום הזה, עד שהגעתי לקורס הייתי בטוחה שצנרת יש רק בבית.
כאשר הגעתי לבית המלאכה של Meptagon, קיבל אותי מנהל בית המלאכה דאז, יעקב שרף. יעקב פתח בפני את האפשרות לעבוד בחדר נקי והציע לי להתמקצע כרתכית או כ- QC (צוות איכות לבדיקות ריתוך). לאחר התייעצות החלטתי לצבור ניסיון כרתכית מאחר ותמיד תהיה לי אפשרות לעבור ל- QC, אך לא להיפך.
עברתי הסמכה כרתכית של קטרים קטנים ("1/4 ו-"1/2 צול). את ההסמכה קיבלתי מטעם חברת Applied Materials.
אחרי שלושה שבועות, יעקב הציע לי לעשות הסמכה נוספת- עד "2 צול. החלטתי להתמקצע גם בזה וגם כאן קיבלתי הסמכה. לאחרונה קבלתי הצעה נוספת להמשיך ולהעמיק בתחום ולעבור הסמכה גם ל-"4 ו-"6 צול ממנהל בית המלאכה החדש, דורון איצקוביץ'. לאחרונה התחלתי הכשרה בהתאם להמלצתו.
סך הכל העבודה לא קלה, מצריכה חיתוך ברזלים ולא פעם נשיאת משקלים כבדים, אבל יש לי סיפוק גדול מהעבודה. אני מרוויחה כאשת מקצוע ומפרנסת את עצמי בכבוד.
העובדים אומרים לי שאני ממש טובה, בעיקר ב-"3/4 וב-"1 צול. "צריך לשים לך כתר של צול על הראש", אמר לי ראש הצוות, אורן בסטקר. מבחינתי, זה סיפוק שנותן חשק לקום בבוקר לעבודה.
בבית המלאכה אין הבדל בביצוע המשימות בין גברים לנשים. היחס בבית המלאכה חם ואוהב ואנחנו חברים, בטח אחרי כל כך הרבה שעות עבודה ביחד.
אני רואה את עצמי ממשיכה פה, מתפתחת ומקבלת הסמכות נוספות, במיוחד כשמנהל בית המלאכה ציין שיש לי לאן להתקדם.
